Tag Archive for עניינים טכניים

זו רק אני וה-Branding שלי

כן, זה הגיע גם אלי. לפני מספר דקות רכשתי גם אני בגאווה את הדומיין עם השם שלי, לא כי יש לי בהכרח משהו לעשות איתו כרגע, אלא יותר כי זה השם שלי ואני רוצה שהוא יהיה שלי, ושאם אני ארצה מתישהו לעשות איתו משהו – אני אוכל.

בקרוב www.limorbarenholtz.com יהיה באויר ואני אצטרך להחליט מה לעשות איתו בינתיים כשאני לא עושה איתו כלום. אולי לשים לו מן עמוד פתיחה זמני שיגיד שלום למי שמגיע בטעות לאיזור, או שאולי בכלל כן אשקיע בבניית עמוד או אתר קטן עם קצת יותר מידע ופונקציונליות, כזה שמפנה אנשים לכל מיני מקומות אחרים. אולי בכלל אעשה לו רידירקט (Redirect) בינתיים למקום אחר, גם זו שיטה של הרבה אנשים.

כך או כך אני מרחיבה את דריסת הרגל שלי ברשת, במקרה הזה עם אלמנט שנחשב דווקא די בסיסי – פשוט אתר עם השם שלי בתור שם המתחם. העניין הזה נחשב לאלמנט חשוב בתעשיית בקידום העצמי בימינו – לא בהכרח קידום האתרים אבל בהחלט הקידום העצמי. יצירת ה"שם" או המוניטין התרחבה לרשת, וכל אדם המעוניין שיהיה לו שם צריך אתר, כמו שלט, שימלא את הצורך הזה. יש אמנם הרבה פלטפורמות שמספקות אתרים קטנים בחינם, או ממש עמודי פרופילים על אנשים ועסקים, אבל אף אחד מהדברים האלה לא משתווה לאתר עם שם המתחם שלך – בהנחה והאתר פעיל ומעודכן כמובן. רק צריך להסתכל על ענקים כמו CNN – אם כתובת האינטרנט שלהם היתה משהו אחר מ-cnn.com זה היה לא פחות מפדיחה מבחינת המוצר (Brand).

אם כך, בינתיים יופי. כשאחליט מה אני רוצה לעשות עם הדומיין הנ"ל יהיה הרבה יותר טוב, זה בטוח. בינתיים אני מנסה להחליט איזו שפה בכלל תהיה שם, או יותר נכון – האם בא לי שכדי להגיע לבלוג שלי, כמה שלא יהיה מיותר, אנשים יצטרכו לכתוב את כל השם ושם המשפחה שלי בשורת הכתובת? יש לי חולשה לשמות מתחם קצרים, ולכן יש סיכוי טוב שאשיג לי עוד דומיין-שהוא ואשתעשע גם בו.

או בקיצור – תארזו, בקרוב עוברים דירה. שוב. 😉

עוברים דירה

שיט.

אני הרי ידעתי את זה. במעמקי נשמתי ידעתי.

ידעתי שאם אני אשדרג את ערכת העיצוב של הבלוג דרך ממשק השדרוגים של וורדפרס היא תיהרס לי. ידעתי שיעלמו לי כל התרגומים, שיעלם היישור לימין וכל שאר השינויים שעשיתי.

לא יאמן, לשכוח שאתה תרגמת את העיצוב. מצד שני כבר עבר הרבה מאד זמן, זו כנראה הסיבה שאמרתי לעצמי "נו – ננסה, מה כבר יקרה? ואת הרי בכלל כבר לא זוכרת אם הערכה באה ככה או שאת עיברתת."

אז כנראה הייתי צריכה לחכות עד שאמצא לעצמי עיצוב חדש וזהו, במקום לראות מה יקרה בשדרוג. נו כן, הרי ברור שחלק מזה היה גם ניסוי לראות מה בכל זאת יקרה.

 

טוב נו, בקטנה, עכשיו יש מה להתעסק איתו 😉

מה עושים כשהמוח לא רוצה לעבוד?

לכולנו יש את הימים האלה.
קמנו בבוקר, עולם כמנהגו נוהג, הכל נראה תקין ועם זאת משהו באויר מרגיש קצת אחרת.
לאורך כל היום אותה תחושה רודפת אותנו, ולמרות שהיא לא מפריעה ממש במהלך היום היא משרה אי נוחות בלתי מוסברת, כזו אי נוחות שאי אפשר אפילו לדעת אם היא באה בטוב או ברע, ובעיקר מה שהיא עושה זה למנוע מהמוח שלכם להצליח להתרכז באמת לעומק במה שהוא צריך להתרכז בו.

כן כן, הימים האלה שבהם המוח לא מתחבר לשאר הגוף.
אתם שם, אתם עושים, הידיים זזות, הפה מדבר, דברים קורים מסביב… אבל אתם לא באמת באמת שם.
אתם לא חסרי איפוס לגמרי, אבל גם לא לגמרי שם, שזה מה שגורם לתחושות המוזרות.. חצי הילוך, חצי קלאץ'
– איך שלא תקראו לזה, היום התפוקה שלכם כנראה תהיה נמוכה יותר אם העבודה שלכם קשורה ליצירה ומחשבה.

אז כזה.

למזלי אצלי למידה היא חלק בלתי נפרד מהמקצוע וקריאת בלוגים ומאמרים, קריאת עדכונים ברשת ושלל אתרי חדשות אינטרנט נחשבים אצלי לעבודה שוטפת. גם אם לא כתבתי בעצמי מאמר היום, גם אם לא השגתי עוד כמה קישורים, לפחות יש לי דרך לעשות משהו יעיל למרות שהמוח מסרב לשתף פעולה.
לכן בימים שכאלה אני מוצאת שהדרך הכי טובה להתמודדות עם הבעיה היא פשוט להרגע ולעשות דברים אחרים,
לפחות עד שהמוח מתפנה למה שהוא באמת אמור לחשוב עליו. הרי אחד מהיתרונות של עבודה בקידום אתרים הוא
שזו עבודה שאפשר לעשות אותה בכל שעה ביום, ועיכוב של כמה שעות הוא משהו שאפשר בקלות לפצות עליו אחר
כך, בניגוד להרבה תחומי תעסוקה אחרים.

לכן ביום שכזה אני אקרא מאמרים ובלוגים שמזמן לא קראתי, אתעדכן בכל חדשה ומבזק ממה שמעניין אותי, ואתן
למוח שלי לנדוד ולתהות על משמעות הדברים, הרי זו גם למידה.

אז אני פותחת לי רדיו, נכנסת לעיתון שלי לראות מה חדש, מתעדכנת בטוויטר ומשתדלת מאד לא לתת למוח הסורר
שלי להסחף פנימה, כותבת איזה פוסט סתמי (אהמ) בבלוג, ובין לבין מנסה לעשות את כל מה שצריך. היום קשה
לדבר על להגדיל ראש, הרי מכאן התחלנו.
קוראת עוד פוסט ועוד חדשה, משתקעת בדיון על קישורים חיצוניים ועוברת ממנו לדיון על מתי יהיה העדכון הבא
של גוגל. ברוב המקרים מתישהו במהלך היום תכה אותי המוזה הנעלמה בידה הענוגה ותגיד "הגעתי!" ואז אוכל לשבת
ולעבוד קצת על תכנים איכותיים לאתרים של הלקוחות, על לענות לשאלות של אנשים בכל מיני פורומים, על להשקיע מעצמי כדי להעשיר אחרים – הדברים שמהם בנויים קישורים.

 

והנה, לאט לאט אבל די בטוח – עבר לו היום.. שלום שלום 🙂

 

מקצה שיפורים ודברים לא מעניינים

הריני להודיע בזאת (כן כן הריני) על סוג של שיפור במהירות הטעינה של האתר, ועל חילופי חלק מהתוספים.
יש סיכוי שאף אחד לא נפל מהכסא מההצהרה הזו, אבל חובה עליכם לזכור, אני זו עם השריטה פה.
אני אוהבת את התוספים שלי, במקרים רבים נאמנה להם, אני בוחרת אותם אחרי סדרה מקיפה של
בחינות והשוואות, ועוד לא קרה שנטשתי את אחד מתוספי הבסיס שלי.
(אין מה להתמרמר עכשיו, כתוב דברים לא מעניינים בכותרת, נכון?!)

בכל מקרה – לא עוד!
אולי אפילו – מהפיכה!

אני נוטשת תוסף שהשתמשתי בו בכל אתר וורדפרס אפשרי בחמש – שש השנים האחרונות,  בגלל שציפור קטנה לחשה לי שגוגל לא סתם לא אוהב אותו, אלא אפילו ממורמר עליו… ואני, אתם יודעים.. לא בקטע של להכנס לסתם ויכוחים עם גוגל.
מכיוון שהאתר הזה די חדש ונסתר, הפיילוט יתקיים כאן, שיהיה מרווח לטעויות, ולא יגרם שום נזק ממשי.
זהו. להתראות ל – All In One SEO, וברוך הבא ל – SEO Ultimate..!
יש לתוסף (אחרי רפרוף קל על האפשרויות)  הרבה אופציות, השאלה היא איך הוא יתבטא בקוד
(כלומר כמה אני אצטרך לנקות אחריו), וכמה הוא בכלל שימושי עם כל הבלאגן.

Gentlemen – Start your engines.

 

 

 

לכתוב בלי לחשוב, לכתוב בלי לדעת

תמיד מוזר לי להכנס לנישה הזו של לכתוב על דברים אישיים. זו גם הסיבה שאני מנסה לעשות את זה יותר ויותר.
הבטחתי שאני אנסה, ואני אנסה גם לנסח את עצמי בצורה מובנת יותר בתהליך הזה.

עניין הניסוח הוא (לפי מה שגיליתי) העניין הבעייתי אצלי
כלומר, אני די בטוחה שכשאני מדברת על נושאים שכאלו אני מפשטת את הרגשות והמחשבות והמלים שלי מאד, אבל מסתבר שאנשים אחרים לא בהכרח חושבים ככה.
מה עוד, כשאני כבר מגיעה ללדבר על עניינים אישיים זה נעשה אחרי שכבר טחנתי וניתחתי כל רגש ותגובה שלי כמעט עד מוות, אז לכן גם בטוחה שהצורה שבה אני מסבירה את עצמי היא הצורה הכי פשוטה וזורמת שאפשר. יש בעיה, כי כשאני אומרת "זורמת" אני ממש רואה בראש תרשים זרימה, רוב האנשים לא עובדים ככה לדעתי.
אני תופסת מעצמי בן אדם די מובן, ובנושאים טכניים אני מסוגלת להסביר ולתמוך ולעזור בלי בעיה בכלל, אבל בנושאים האישיים הניסוח הרבה יותר קריטי מאשר בנושאים טכניים.

בנושאים אישיים כל מילה יכולה לשנות את כל כוונת והרגשת המשפט.
הרבה פעמים כשאני מנסה להסביר את עצמי אני מוצאת את עצמי ללא מלים, וכשאני כן מוצאת את המלים מתברר לי שהצד השני לא תמיד מבין את הכוונה שלי, או את ההרגשה שניסיתי להעביר.
יכול להיות שאני טועה, יכול להיות שרק על סמך הנסיון האחרון והארוך שלי הגעתי למסקנה הזו, יכול להיות שזו לא הייתי אני הלא מובנת אלא הצד השני שלא באמת ניסה להבין מה אני רוצה או מרגישה, את זה אני לא יודעת כבר.
מה שאני כן יודעת הוא שבנושאי הרגש הניסוח הוא אחד הדברים החשובים.

באינטרנט, היכן שלא שומעים את הטון של מי שמולך, הניסוח תופס מקום אפילו יותר מרכזי
.
כאן באינטרנט מילה אחת לא נכונה יכולה לגרום לזה שמי שקורא יבין שאני מרגישה או חושבת אחרת בכלל ממה שאני באמת מרגישה (או חושבת), כאן אין מקום להעביר את החום או הרכות שאפשר להעביר בדיבור.

כמה קלים החיים בנושאים טכניים!
למשל, מייל שנשלח ללקוח יכול להיות קונקרטי למהדרין:
שלום רב, עקב כך וכך צריך לעשות ככה וככה, אנחנו נעשה את זה ואת זה, ואתם תעשו כך וכך, נא לאשר.
תענוג!
בנושא אישי? לא! אין שום סיכוי שמייל או שיחה קונקרטית תעבור כמו שצריך.
הבעיה היא שלי יש נטיה של לנסות להסביר הכל בצורה קונקרטית, להפשיט גם רגשות: קרה א', זה גרם לי להרגיש ב' וג', ועכשיו אני רוצה ד' וה'..
זה נראה מאד מוזר לאנשים, שהרגש מבוטא בצורת משוואה. אולי בגלל זה הוא לא עובר גם בשיחה, ולא רק באינטרנט.
לא יודעת, לדעתי זו הצורה הכי פשוטה שאפשר להסביר את עצמי, נראה שאנשים אחרים לא בדיוק חושבים ככה.

אולי זו באמת הנטיה שלי לנתח אצלי את הכל, את הלמה והמתי והכמה ומה שגרם לזה, אולי אם אני אפסיק לחשוב על זה ופשוט אגיד מה אני מרגישה אז כן יבינו אותי… אבל בשביל זה אני צריכה ללמוד איך להגיד את זה, ואת זה אני לא יודעת.