Tag Archive for סוריאליסטי

עולמות מתנגשים

הגיע הזמן קצת לחתוך בבשר (יכול להיות שאני רעבה).
לטעמי מתחלקים סוגי האתרים בעולם, בצורה הכי שרירות, לשלוש קטגוריות:
הראשונה – כלל האתרים – אתרים רגילים, בלוגים, אתרי מידע ועסקים..
רוב האתרים ה"רגילים" ברשת, כמו האתר הזה, האתר של שופרסל, CNN, וכו'
השניה – אתרי המיץ של הזבל – אתרי מכירות מפוקפקים – מה שאני קוראת אתרי ספאם.
קטגוריה זו מתחלקת לשלוש תת קטגוריות עיקריות: הימורים, פורקס, ותרופות.
הימורים: אתרים שבהם ניתן להמר על מירוצים, משחקי פוקר, שש-בש, בלאק ג'ק, וכל דבר שאפשר להמר עליו.
פורקס: בעיקר השקעות בבורסות וירטואליות, מזימות פיננסיות למיניהן
תרופות: אתם מכירים את זה – ויאגרות על סוגיהן, משככי כאבים, מרגיעים, מעוררים ועוד מכל הבא ליד – סמים לכל אחד עם כרטיס אשראי.
השלישית – כל מה שלא הזכרתי עד כה, אתרים שנמצאים באיזור הדמדומים בין ספאם למידע או שימושיות, אתרי ספאם עם כבוד עצמי (שלפחות נראים רציניים) ושכאלה.

בתור מקדמי אתרים יוצא בדר"כ לאנשים כמוני לעבוד (ולייעץ) במגוון סוגי האתרים הללו.
לאלו הפרילאנסרים לפעמים יש כמה אתרים כאלה משלהם, מכל קטגוריה.
בלוג, אתר שיווקי, ואולי כמה אתרים שבהם הם מוכרים כל מיני שירותים או מוצרים בשביל תוספת רווחים.
רוב מקדמי האתרים עובדים עם אתרים רגילים, בין אם זה אתר החברה שבה הם מועסקים, או אתר של לקוח.
לרוב זה יהיה אתר עסקי, אתר שיווקי, המספק מידע על העסק, אולי חנות מקוונת של העסק, אבל זה יהיה המקסימום.
למעטנו יוצא גם לעבוד, לפחות למשך תקופה, באתרים השייכים לקטגוריה השניה, אתרי הספאם.
למה אני קוראת להם אתרי ספאם?
כי נראה כאילו כשזה נוגע אליהם כל חוקי הקידום המוכרים לנו פשוט כבר לא כלכך תופסים.

לאתרי הספאם ברוב המקרים לא כלכך חשוב הקידום בגוגל, יאהו הוא מבחינתם הקרקע הפוריה, ולא בגלל ה – Local. יאהו הוא קרקע פוריה בגלל שהאלגוריתם שלו שונה משל גוגל ועדיין ניתן לעבוד עליו עם ספאם – קישורים אוטומטיים מכל מיני אינדקסים נידחים, רשתות חברתיות, וכל מקום ברשת שיתן לשים בו לינק. יאהו לא יתעלם לכם מהאתר אם אתם קונים קישורים בחוות קישורים ואתרי פורנו – ליאהו לא אכפת – ויאהו הוא מנוע החיפוש מס' 2 בארה"ב, זה הרבה.
בגלל הנושא הזה מקדמים רבים זונחים את השיטה הקלאסית של הקידום, בה "התוכן הוא המלך".
בתוכן צריך להשקיע, בקידום אתרים אמיתי צריך להשקיע, להראות מעורבות, לפתח ולעורר דיונים – להביא תנועה אמיתית ואיכותית לאתר, כי קידום קלאסי הוא לגוגל וגוגל רואה הכל.
מקדם אתרים יודע שכאשר הוא מקדם אתר במטרה לעשות אותו איכותי, השיפור במיקומים בגוגל יתבטא גם במנועים האחרים.
מקדם אתרי ספאם יודע שגוגל כנראה בכל מקרה יתעלם ממנו בגלל תוכן האתר, הוא יודע שחבל לו להשקיע מאמצים באיכות אם הוא יכול להביא כסף ומכירות (כי אם תשימו לב בקטגוריה הנ"ל רשומים רק דברים הקשורים לכסף) מיידיות למוצר אחד, אם הוא יכול להעלות עשרות אתרים כמעט זהים לאויר ולקשר מאות פעמים בלי להשקיע בכלל בתוכן האתר מעבר לקישור לקניה והסבר קצר על המוצר – יאהו יאהב את זה, אז למה בכלל להשקיע?

בתור מקדמת אתרים יצא לי לעבור על כל הקטגוריות ותתי הקטגוריות. יצא לי לעשות זאת בתור שכירה ויצא לי גם בתור פרילאנסרית. בתור פרילאנסרית מעולם לא נפלתי אל תוך הקטגוריה השניה, לשמחתי.
במקום עבודתי הנוכחי, לעומת זאת, כל האתרים שייכים לאותה קטגוריה שניה, קטגוריית לכלוך הקארמה, קטגוריית ההימורים, משככי הכאבים, הסמים, ומזימות הפירמידה. בהתחלה עוד חשבתי לנקות הכל, לקחת שחור ולהפוך ללבן, לקחת את כל האתרים (ויש המון) ולנקות אותם מהזבל, להשאיר מידע שימושי שגם גוגל יאהב, ואם גוגל יאהב…
לא לתדהמתי אבל בהחלט לצערי גיליתי שאכן ההשקעה היא כמעט חסרת פוטנציאל, משנית. גיליתי שאפשר להשקיע ולנקות אתרים, אבל שהרבה יותר קל פשוט להגדיל את המכירות באותן דרכים לא דרכים עם תוכנות לא תוכנות (והמבין יבין), ועדיף להשקיע במכירות קודם, ואז אם יהיה זמן אז אולי קצת באיזה אתר שגם גוגל יאהב.. לא קריטי, מי זה כבר גוגל.
קשה לי עם זה קצת.
קשה לי עם זה שזה מצליח
, הזבל הזה, ואני באיזשהו מקום מקווה שגם יאהו באיזשהו שלב יאפסו את העניינים.

אם נופל עץ ביער..

אז איפה בעצם אני אמורה לכתוב את כל מה שאני רוצה לכתוב? עד מתי אסתתר ואברח?
זה באמת הכרחי לעשות בלוג נפרד לענייני עבודה ואחד נפרד לכל השאר?
לא רוצה.
ישעמם לי לכתוב רק על אחד, ויהיה לי קשה לכתוב רק על השני..
ומנקודת מבט מקצועית מה?
תמיד אמרתי שהבלוג שלי נמצא במקום שלא קשור לשאר העניינים שלי.. אבל השם שלי כן היה שם,
כן יכלו למצוא אותי..
גם פה אפשר למצוא אותו אם מסתכלים טוב..
באותו הקשר תמיד גם אמרתי שבגלל שהמיקום נפרד ושונה אני יכולה לכתוב מה שבא לי, ברצינות או שלא,
לעומק או שלא, וזה צריך להיות מובן ומקובל.. אבל האמנם?
האם המעסיק הפוטנציאלי שיראה את זה יחשוב עלי אחרת?
ואם תראה בת זוגי הנוכחית דברים שכתבתי על אחרת (או גם עליה? עלינו?)…?
האם זה בכלל אמור להדאיג אותי, ויותר גרוע – לעצור אותי?
כי זה המצב, וזה מפריע.

דירה חדשה

קשה לתאר..
בית חדש כאן, בית חדש בחיים, חדש חדש חדש!

ללא ספק זו אחת התקופות ההזויות ביותר שעברתי בחיי, יש רגעים שאני מרגישה שאני פשוט מסתכלת על הכל חולף עלי מהצד. אנשים שבאים והולכים, מדברים איתי, אומרים דברים, אני עונה, אורזת את הבית, פורקת את הבית, מנקה, מסדרת, יוצאת, עובדת.. והכל כאילו חולף ליד. מעניין כמה זמן ימשך ההלם קרב הזה שאני נמצאת בו, זה לא שאני לא אוהבת את התקופה הזו, זה בדיוק מה שאני כן אוהבת – חידושים, מעברים, שינויים, עניין.. אבל זה הכל כלכך הזוי

פאק הייתי נשואה עד עכשיו!
במשך כמה שנים טובות לא נתתי להעצמי להרגיש את העולם, לא התחברתי אליו, להיפך, התנתקתי, התחבאתי בבית החם שהיה לי..
עכשיו אני חוזרת להיות ולעשות מה שהייתי ועשיתי לפני, פתאום אני חופשיה, וכיף לי, ואין לי רגשות אשם שכיף לי..
אז למה ההלם? למה אני עדיין מרגישה כמו צבי טקסני מצוי שפתאום רואה מולו טנדר טקסני מצוי?

זה מצב שעוד לא יצא לי להיות בו, להרגיש אש בוערת מצד אחד, וקפאון מהצד השני. יכולה לעשות הכל, לא יודעת מאיפה להתחיל, רוצה כלכך הרבה, הכל.
לפחות רשימה כבר יש. היא תגדל ותגדל, השאלה היא מה ימחק ממנה ובאיזה קצב… בואו נראה.

פיצול אישיות בעידן האינטרנט

אז תגידו, כמה כתובות מייל יש לכם?
כמה פרופילים בפייסבוק?
כמה בטוויטר?
בפורומים?

אם התשובה לשאלה הראשונה היא יותר מאחת, אתם עדיין כנראה אנשים נורמליים.
אם גם התשובה לשאלות 2 עד 4 היא יותר מאחד – או שאתם עובדים באינטרנט, או שאכן יש לכם סוג מסוים של פיצול.
אני הפכתי את הפיצול שלי לעבודה, ככה הכי טוב לדעתי.. לפחות שיצא משהו מהאובססיות האלה.

מתחילת דרכי האינטרנטית כבר היו לי מספר שמות משתמש בכל מיני פורומים וצ'אטים, כדי שאוכל לתמוך, להתנגד לדברי, או סתם לשנות זהות.
בעידן הבי.בי.אסים היו לי כמה וכמה שכאלה, כל אחד למטרה אחרת.
כתובת המייל מספק האינטרנט שלי, שעד היום היא הכתובת היחידה של כמה אנשים, לא בשימוש.
כמעט בכל שירות מייל גדול הייתי חייבת לפתוח לי תיבה, בכל מיני שמות, לפעמים אפילו סתם כדי לשמור אותם, הם היו מגניבים.

עם כל הזהויות האלו שיחקתי, כמובן.
לפעמים מי ששיחק איתי באיזשהו משחק רב משתמשים לא ידע שאני בת, ודיבר איתי כבן לכל דבר, כי לפעמים אין כח לכל הסאגה וההתלהבות מבנות שמשחקות. לפעמים רציתי סתם שלא יזהו אותי, או לנסות שיטת משחק שונה.. יש מוניטין לשמור עליו, אז מחליפים זהות.
זו רק דוגמה אחת, ונראה לי שברור לאן כל זה הולך.

במהלך הזמן למדתי לצמצמם את הזהויות, פשוט כי ראיתי שאין לי כח לתחזק אותן לרוב, ואז אני פשוט מחליפה לאחת חדשה.
תחזוקת זהות ברשת היא לא תמיד קלה, במיוחד לא אם אספת לך חברים וקשרים שהיית רוצה לשמור, לכל מטרה שלא תהיה. במקרים כאלה צריך לזכור מה אומרים – שלא יהיו פאדיחות, איך מתנהגים, ומה לא עושים (כל אחד והגבולות שלו).

פה נכנסת העבודה. העבודה גורמת לזה שיש לי לפחות שישה פרופילים בפייסבוק (שוב, תחזוקה תחזוקה, בטוח היו יותר), ועוד כמה בטוויטר, טכנוראטי, דל.טעים ושאר החבר'ה, להיראות כמו משהו לגיטימי לחלוטין. אפילו משהו נצרך לפעמים.
תחזוקת הזהויות מקבלת משמעות. היא אמנם הרבה יותר רצינית, ודורשת יותר תשומת לב לפרטים, אבל יש לה מטרה.
עוד צ'ופר: תת-זהויות שבאות והולכות הן חלק נוסף בעבודה, שמאד עוזר להרגיע את הצורך שלי בשינוי.
פתאום פיצול האישיות שלי נהדר, הוא מאפשר לי להיות נערה בולמית, גבר שוביניסט, מטרו סקסואל, ולסבית… נחשו מי הוא הנכון.

ממש שחקנית וירטואלית.