Tag Archive for הלם קרב

הימים חולפים שנה עוברת…

עוד תקופה לחוצה והזויה קלות עוברת על כוחותינו, נראה כאילו היקום לא נח לרגע וממשיך לסובב את האנרגיות של כולם עד לרמת הסחרחורת. חודשים של מחאות עוברים על כולנו, התעוררות, שינויים ומה לא, כל אחד בתחומו וכל אחד בחייו. כל אחד ורמת המעורבות שלו.

בשנה האחרונה עברתי דירה פעמיים. פעם אחת אחרי אותה פרידה – היציאה מכפר סבא – תל אביב הנה אני באה.
הפעם השניה קרתה כחמישה חודשים לאחר הראשונה, כשהגעתי למסקנה שהבית שבחרתי לי בדחיפות קצת קטן לי מדי, ובמיוחד קטן לי ולבת זוגי החדשה.
אז עברנו לבית יותר גדול, יותר במרכז, ויותר שכ"ד.
בבית הזה הבנתי באמת מה זה לחנות בתל אביב. מילא להגיע מדי פעם לבילוי ולא למצוא חניה, דמיינו לכם כל יום
להסתובב חצי שעה ועדיין לפעמים לא למצוא חניה בכל איזור הבית.. אז גם זה נמאס.
הפעם השלישית במזל טוב תקרה עוד כשבועיים, חזרה לאיזור השרון, הפעם למושב לבית עם קצת שטח ואולי, רק אולי קצת שקט.

בין לבין, ודי בהתאמה עברתי עבודות. סיימתי את עבודתי במקום שמאד אהבתי עקב התדרדרות תנאים דרסטית.
לימים שמחתי לגלות שגם בעלי אותה חברה הבינו את טעותם, חבל שהם איבדו את כל מחלקת ה – SEO שלהם בדרך.
משם קיבלתי לידי פרויקט מאתגר מאד, בנישה שונה מאד של ה – SEO. קיבלתי חצי שנה להפוך הפסדים של אלפי דולרים של אותה חברה לרווחים כמה שיותר גדולים.
לאחר שלושה חודשי עבודה נראו כבר סימני שיפור, ואכן הצלחנו לסובב את מגמת ההפסדים חזרה לעליות, אך בסופו של דבר קרה מה שקורה הרבה פעמים – הגיע אביו של המשקיע בחברה והודיע שהוא סוגר עסקים.

כך, כרגע, יחד עם מעבר הדירה, שוב מצאתי את עצמי ללא עבודה.
אני מקווה שעם המעבר והשדרוג באיכות החיים (בתקווה), כך גם תשתדרג לי העבודה ואמצא משהו נחמד ומספק.
בינתיים החלטתי ללמוד CSS ו – PHP קצת יותר לעומק, והתחלתי לשרוץ באתרי לימודים כל היום.
את שתי השפות אני מבינה, ולערוך קוד קיים אין לי בעיה, אבל אני רוצה להיות מסוגלת לבנות הכל מהתחלה, מריק.
לדעתי זה רק עוד חלק ממה ש – SEO טוב באמת צריך לדעת.
לדעתי, ככל שזה קשור לאינטרנט, אין דברים ש – SEO לא צריך לדעת 🙂

אז אחלו לי בהצלחה חברים, או העבירו הלאה אם אתם מכירים מישהו שמחפש SEO טובה, כזו שאוהבת את העבודה שלה וקצת מכורה לה 😉

לכתוב בלי לחשוב, לכתוב בלי לדעת

תמיד מוזר לי להכנס לנישה הזו של לכתוב על דברים אישיים. זו גם הסיבה שאני מנסה לעשות את זה יותר ויותר.
הבטחתי שאני אנסה, ואני אנסה גם לנסח את עצמי בצורה מובנת יותר בתהליך הזה.

עניין הניסוח הוא (לפי מה שגיליתי) העניין הבעייתי אצלי
כלומר, אני די בטוחה שכשאני מדברת על נושאים שכאלו אני מפשטת את הרגשות והמחשבות והמלים שלי מאד, אבל מסתבר שאנשים אחרים לא בהכרח חושבים ככה.
מה עוד, כשאני כבר מגיעה ללדבר על עניינים אישיים זה נעשה אחרי שכבר טחנתי וניתחתי כל רגש ותגובה שלי כמעט עד מוות, אז לכן גם בטוחה שהצורה שבה אני מסבירה את עצמי היא הצורה הכי פשוטה וזורמת שאפשר. יש בעיה, כי כשאני אומרת "זורמת" אני ממש רואה בראש תרשים זרימה, רוב האנשים לא עובדים ככה לדעתי.
אני תופסת מעצמי בן אדם די מובן, ובנושאים טכניים אני מסוגלת להסביר ולתמוך ולעזור בלי בעיה בכלל, אבל בנושאים האישיים הניסוח הרבה יותר קריטי מאשר בנושאים טכניים.

בנושאים אישיים כל מילה יכולה לשנות את כל כוונת והרגשת המשפט.
הרבה פעמים כשאני מנסה להסביר את עצמי אני מוצאת את עצמי ללא מלים, וכשאני כן מוצאת את המלים מתברר לי שהצד השני לא תמיד מבין את הכוונה שלי, או את ההרגשה שניסיתי להעביר.
יכול להיות שאני טועה, יכול להיות שרק על סמך הנסיון האחרון והארוך שלי הגעתי למסקנה הזו, יכול להיות שזו לא הייתי אני הלא מובנת אלא הצד השני שלא באמת ניסה להבין מה אני רוצה או מרגישה, את זה אני לא יודעת כבר.
מה שאני כן יודעת הוא שבנושאי הרגש הניסוח הוא אחד הדברים החשובים.

באינטרנט, היכן שלא שומעים את הטון של מי שמולך, הניסוח תופס מקום אפילו יותר מרכזי
.
כאן באינטרנט מילה אחת לא נכונה יכולה לגרום לזה שמי שקורא יבין שאני מרגישה או חושבת אחרת בכלל ממה שאני באמת מרגישה (או חושבת), כאן אין מקום להעביר את החום או הרכות שאפשר להעביר בדיבור.

כמה קלים החיים בנושאים טכניים!
למשל, מייל שנשלח ללקוח יכול להיות קונקרטי למהדרין:
שלום רב, עקב כך וכך צריך לעשות ככה וככה, אנחנו נעשה את זה ואת זה, ואתם תעשו כך וכך, נא לאשר.
תענוג!
בנושא אישי? לא! אין שום סיכוי שמייל או שיחה קונקרטית תעבור כמו שצריך.
הבעיה היא שלי יש נטיה של לנסות להסביר הכל בצורה קונקרטית, להפשיט גם רגשות: קרה א', זה גרם לי להרגיש ב' וג', ועכשיו אני רוצה ד' וה'..
זה נראה מאד מוזר לאנשים, שהרגש מבוטא בצורת משוואה. אולי בגלל זה הוא לא עובר גם בשיחה, ולא רק באינטרנט.
לא יודעת, לדעתי זו הצורה הכי פשוטה שאפשר להסביר את עצמי, נראה שאנשים אחרים לא בדיוק חושבים ככה.

אולי זו באמת הנטיה שלי לנתח אצלי את הכל, את הלמה והמתי והכמה ומה שגרם לזה, אולי אם אני אפסיק לחשוב על זה ופשוט אגיד מה אני מרגישה אז כן יבינו אותי… אבל בשביל זה אני צריכה ללמוד איך להגיד את זה, ואת זה אני לא יודעת.

 

דירה חדשה

קשה לתאר..
בית חדש כאן, בית חדש בחיים, חדש חדש חדש!

ללא ספק זו אחת התקופות ההזויות ביותר שעברתי בחיי, יש רגעים שאני מרגישה שאני פשוט מסתכלת על הכל חולף עלי מהצד. אנשים שבאים והולכים, מדברים איתי, אומרים דברים, אני עונה, אורזת את הבית, פורקת את הבית, מנקה, מסדרת, יוצאת, עובדת.. והכל כאילו חולף ליד. מעניין כמה זמן ימשך ההלם קרב הזה שאני נמצאת בו, זה לא שאני לא אוהבת את התקופה הזו, זה בדיוק מה שאני כן אוהבת – חידושים, מעברים, שינויים, עניין.. אבל זה הכל כלכך הזוי

פאק הייתי נשואה עד עכשיו!
במשך כמה שנים טובות לא נתתי להעצמי להרגיש את העולם, לא התחברתי אליו, להיפך, התנתקתי, התחבאתי בבית החם שהיה לי..
עכשיו אני חוזרת להיות ולעשות מה שהייתי ועשיתי לפני, פתאום אני חופשיה, וכיף לי, ואין לי רגשות אשם שכיף לי..
אז למה ההלם? למה אני עדיין מרגישה כמו צבי טקסני מצוי שפתאום רואה מולו טנדר טקסני מצוי?

זה מצב שעוד לא יצא לי להיות בו, להרגיש אש בוערת מצד אחד, וקפאון מהצד השני. יכולה לעשות הכל, לא יודעת מאיפה להתחיל, רוצה כלכך הרבה, הכל.
לפחות רשימה כבר יש. היא תגדל ותגדל, השאלה היא מה ימחק ממנה ובאיזה קצב… בואו נראה.