Tag Archive for בית חדש

גם אני ניידת

אז כן, אחרי קריאה מהירה, ואז אחת מעמיקה יותר בתחילת יוני בבלוג Usability Talking הכיפי של מורד נדלקתי גם אני על האפשרות ליצור לעצמי אפליקציה חמודה ופשוטה דרך Uppsite.

הסיפור הוא פשוט: אם יש לכם בלוג/אתר שרץ על וורדפרס – אתם יכולים ליצור לו אפליקציה בקלות
שתגרום להרבה מפתחים למובייל לדפוק את הראש בקיר כמה וכמה פעמים.
הרעיון גם הוא פשוט, אתם נכנסים לאתר של Uppsite, ממלאים את המידע על האתר שלכם במקומות הנכונים, מתקינים תוסף שאתר הוורדפרס שלכם, מחכים כמה ימים והופה – יש אפליקציה רק שלכם, בעיצוב שלכם, לאתר שלכם, שמשאירה את הקוראים שלכם מעודכנים גם בנייד (אייפון ואנדרואיד), וכולנו יודעים שהיום אם אתה לא שם, אתה קצת פחות קיים.
אז קמתי ועשיתי!
אמנם לבלוג הזה אין כוונות שיווקיות (ויש היאמרו אפילו להיפך), ולא יותר מדי אנשים (אם בכלל) יודעים עליו
(אולי טוב שכך), אבל זה לא ימנע ממני לעשות לו אפליקציה.
גם אם זו רק אני שתוריד אותה, מותר לי להתלהב!
ואם אתם לא רוצים שאני ארגיש לבד בפינה בחושך אתם מוזמנים לחפש Here For Now, או כאן לעכשיו באפל סטור או באנדרואיד מרקט ולהשאר מעודכנים גם בדרכים 😛

Available on Appstore

עכשיו כולם יכולים לחזור לשחק בגוגל+ 😉

 

והעלילה מסתבכת

זהו, גם לי יש גוגל+.
Whoopy…

האמת שבינתיים זה מעניין.. סוג של לראות ילד מפגר מתפתח עד לנקודה שהוא ישלוט לכולנו על החיים
עם צ'יפים קטנים שישבו לנו בראש ויתחברו לנו ישירות למוח.
חכו תראו.

זה לא אומר שאני לא אשחק עם זה..
הרי חלק מהעניין הוא כן להנות מההתמכרות, לא..?  😉

אז לאט לאט אני בודקת מה הולך שם.. אנשים שמעניינים אותי מבחינה מקצועית כמובן כבר שם (חלקם לפחות),
אז אפילו מעניין לקרוא שם עדכונים מרוכזים מדי פעם.
חכו חכו, צ'יפים אני אמרתי. You just wait. There are pluses everywhere, man…!

Welcome my son, welcome to the machine

And so on and so forth…

 

+1

 

 

נ.ב – יש וורדפרס 3.2 חדשה מהניילונים, קדימה לשדרג! הסברים אחרכך.

 

דירה חדשה

קשה לתאר..
בית חדש כאן, בית חדש בחיים, חדש חדש חדש!

ללא ספק זו אחת התקופות ההזויות ביותר שעברתי בחיי, יש רגעים שאני מרגישה שאני פשוט מסתכלת על הכל חולף עלי מהצד. אנשים שבאים והולכים, מדברים איתי, אומרים דברים, אני עונה, אורזת את הבית, פורקת את הבית, מנקה, מסדרת, יוצאת, עובדת.. והכל כאילו חולף ליד. מעניין כמה זמן ימשך ההלם קרב הזה שאני נמצאת בו, זה לא שאני לא אוהבת את התקופה הזו, זה בדיוק מה שאני כן אוהבת – חידושים, מעברים, שינויים, עניין.. אבל זה הכל כלכך הזוי

פאק הייתי נשואה עד עכשיו!
במשך כמה שנים טובות לא נתתי להעצמי להרגיש את העולם, לא התחברתי אליו, להיפך, התנתקתי, התחבאתי בבית החם שהיה לי..
עכשיו אני חוזרת להיות ולעשות מה שהייתי ועשיתי לפני, פתאום אני חופשיה, וכיף לי, ואין לי רגשות אשם שכיף לי..
אז למה ההלם? למה אני עדיין מרגישה כמו צבי טקסני מצוי שפתאום רואה מולו טנדר טקסני מצוי?

זה מצב שעוד לא יצא לי להיות בו, להרגיש אש בוערת מצד אחד, וקפאון מהצד השני. יכולה לעשות הכל, לא יודעת מאיפה להתחיל, רוצה כלכך הרבה, הכל.
לפחות רשימה כבר יש. היא תגדל ותגדל, השאלה היא מה ימחק ממנה ובאיזה קצב… בואו נראה.

פיצול אישיות בעידן האינטרנט

אז תגידו, כמה כתובות מייל יש לכם?
כמה פרופילים בפייסבוק?
כמה בטוויטר?
בפורומים?

אם התשובה לשאלה הראשונה היא יותר מאחת, אתם עדיין כנראה אנשים נורמליים.
אם גם התשובה לשאלות 2 עד 4 היא יותר מאחד – או שאתם עובדים באינטרנט, או שאכן יש לכם סוג מסוים של פיצול.
אני הפכתי את הפיצול שלי לעבודה, ככה הכי טוב לדעתי.. לפחות שיצא משהו מהאובססיות האלה.

מתחילת דרכי האינטרנטית כבר היו לי מספר שמות משתמש בכל מיני פורומים וצ'אטים, כדי שאוכל לתמוך, להתנגד לדברי, או סתם לשנות זהות.
בעידן הבי.בי.אסים היו לי כמה וכמה שכאלה, כל אחד למטרה אחרת.
כתובת המייל מספק האינטרנט שלי, שעד היום היא הכתובת היחידה של כמה אנשים, לא בשימוש.
כמעט בכל שירות מייל גדול הייתי חייבת לפתוח לי תיבה, בכל מיני שמות, לפעמים אפילו סתם כדי לשמור אותם, הם היו מגניבים.

עם כל הזהויות האלו שיחקתי, כמובן.
לפעמים מי ששיחק איתי באיזשהו משחק רב משתמשים לא ידע שאני בת, ודיבר איתי כבן לכל דבר, כי לפעמים אין כח לכל הסאגה וההתלהבות מבנות שמשחקות. לפעמים רציתי סתם שלא יזהו אותי, או לנסות שיטת משחק שונה.. יש מוניטין לשמור עליו, אז מחליפים זהות.
זו רק דוגמה אחת, ונראה לי שברור לאן כל זה הולך.

במהלך הזמן למדתי לצמצמם את הזהויות, פשוט כי ראיתי שאין לי כח לתחזק אותן לרוב, ואז אני פשוט מחליפה לאחת חדשה.
תחזוקת זהות ברשת היא לא תמיד קלה, במיוחד לא אם אספת לך חברים וקשרים שהיית רוצה לשמור, לכל מטרה שלא תהיה. במקרים כאלה צריך לזכור מה אומרים – שלא יהיו פאדיחות, איך מתנהגים, ומה לא עושים (כל אחד והגבולות שלו).

פה נכנסת העבודה. העבודה גורמת לזה שיש לי לפחות שישה פרופילים בפייסבוק (שוב, תחזוקה תחזוקה, בטוח היו יותר), ועוד כמה בטוויטר, טכנוראטי, דל.טעים ושאר החבר'ה, להיראות כמו משהו לגיטימי לחלוטין. אפילו משהו נצרך לפעמים.
תחזוקת הזהויות מקבלת משמעות. היא אמנם הרבה יותר רצינית, ודורשת יותר תשומת לב לפרטים, אבל יש לה מטרה.
עוד צ'ופר: תת-זהויות שבאות והולכות הן חלק נוסף בעבודה, שמאד עוזר להרגיע את הצורך שלי בשינוי.
פתאום פיצול האישיות שלי נהדר, הוא מאפשר לי להיות נערה בולמית, גבר שוביניסט, מטרו סקסואל, ולסבית… נחשו מי הוא הנכון.

ממש שחקנית וירטואלית.