Tag Archive for מוזיקה

K's Choice in Israel, Barby Tel Aviv 14.9.2010 – Come live the life

"עבר שבוע, ולא, עוד לא התאוששתי מההופעה הנהדרת שהיתה ב-14.9 בבארבי בתל אביב.
צריך להבין מה זה K's Choice כדי להבין את הרעש שיש מסביבם (גם הפעם, וגם בהופעה הקודמת בארץ), אבל קשה מאד להסביר.
מדובר בלהקה שגדולתה היא בליריקס – המלים של השירים, ובהרגשת הנגישות שחבריה משדרים.
לא מדובר בשירי מחאה, או בפואמות לאונרד כהן. מדובר בשירים שכאילו נכתבו מהחייםלבאיך-שלא-תקראו-לזה של כל אחד מאיתנו – אלה שאוהבים אותם.
שירים פשוטים, על כל דבר בחיים, שירים שנוגעים, שירים שמעוררים ומעודדים, פשוט שירים שקל להזדהות עם כל מילה שלהם.

מדובר בלהקה שכל וואסח סלבי ממנה והלאה, שני אחים הקימו אותה – גרט ושרה בטנס.
גרט הוא כותב רוב השירים, והגיטריסט של הלהקה, ושרה היא הזמרת, וגם מנגנת בגיטרה. שניהם אנשים חמימים ומתוקים (עד כמה שבלגי יכול להיות חמים, כן).

את שרה פגשתי ברחוב באנטוורפן לפני שנים, בדיוק כשכל ההיסטריה סביבם היתה בשיאה באירופה.. ימי Believe ו Everything For Free. הלכתי אחריה ברחוב, ואז הלכתי לפניה, ואז הסתובבתי ודיברתי איתה – כמה מתוק אדם אחד יכול להיות.. היא נורא התעניינה בזה שאנחנו מישראל, ובנבחרת (זה היה במסגרת נסיעה של נבחרת ישראל לטורניר, עצם זה שהייתי שם). אני עדין לוקחת קצת קרדיט על זה שכמה חודשים בלבד אח""כ הם כבר הגיעו להופעה הראשונה שלהם בישראל* בשנת 2000.

כדי להבין את האנרגיות, ואת האהבה שהם מחזירים אלינו, החבר'ה בישראל, צריך אולי לראות איך זה בחו""ל. השנה הורי החמודים החליטו לשלוח אותי ואת אשתי לאמסטרדם ליום הנישואין, כי הם ידעו שיש באותו תאריך הופעה של K's Choice שם. מיותר לציין שהיינו אסירות תודה, ומלאות התרגשות הגענו לאמסטרדם יומיים לפני ההופעה כדי להתמקם ו.. להתמקם.
ביום ההופעה יצאנו, נסענו, הראינו את הכרטיס המודפס שלנו (המצאה שכדאי ונוח יהיה לאמץ גם בארץ במקום התורים הטפשיים), נכנסנו, קנינו בירה, והלכנו למצוא את המושבים שלנו.
כן, המושבים שלנו. השטח שהוקצה למי שרוצה לעמוד בהופעה היה יחסית קטן, והכרטיסים לא היו מסומנים, כך שהחלטנו לשבת כדי להמנע מאי אילו התפרעויות שאול ייהיו בהופעה.. מי יודע, אמרנו, אירופאים, אוהבים לעשות בלאגן בהופעות…
כן, אז זהו, שלא.
הקהל האירופאי (וזה משהו שאושר ע""י צפיה במגוון סרטוני וידאו מהופעות אחרות ביוטיוב) הוא לא בדיוק מה שהייתם קוראים לו – מלא רוח חיים.
הוא מנומס, מוחא כפיים בסוף כל שיר (אולי בגלל זה להם מרשים להכניס בירה לאולם), שר לפעמים את המלים אבל בשקט כדי לא להפריע למישהו באיזור, וזהו.
אין כל זכר לאנרגיות שיש בהופעות בישראל, לקהל הקופצני הצרחני והמשולהב… ובהתאמה גם האנרגיות של הלהקה.. מן הסתם לראות קהל שקופץ ושר את כל המלים יכניס להקה למצב רוח הרבה יותר טוב מאשר קהל חצי מת..

עד כאן לגבי האנרגיות.
השנה ראיתי אותם פעמיים נוספות בארץ אחרי הפעם ההיא באמסטרדם, ושתיהן היו פי כמה וכמה יותר טובות משם (למרות שלאמסטרדם עצמה אין מה להשוות).

 

גם הפעם, כמו בפעם הקודמת הם הבטיחו שיחזרו כמה שיותר מהר… אנחנו מחכים.. 🙂

* לא סופרים הופעות חימום בבית ספרנו."

גאווה 2010

גאווה..

מאבקים מאבקים ועוד מאבקים, ואני הבטחתי שלא אכתוב כועסת.
אז הנה. אתמול היתה בשורה משמחת: K's Choice קבעו סוף סוף תאריך לעוד הופעה בישראל.
מישהו שאפשר לסמוך עליו..
כמובן שכבר יש לי ולחלק נכבד מאד מהכנופיה כרטיסים. הפעם היינו מוכנים מראש. גאווה.

No I don't need to hear your depressing remarks,
see your know-it-all face on TV
And I couldn't care less about what you wanna say,
and I wish that it wasn't just me..

אכן, ומה המסקנה מהכל – תעשו מה שתרצו, תמיד יהיו שלו שנגדכם ותמיד יהיו אלו שבעדכם.
העיקר שתוכלו לישון עם זה בלילה.. ככה נהוג לומר לפחות.
אולי זה קצת פחות פרקטי בענייני פוליטיקה, אבל אולי אני לא מבינה מספיק בפוליטיקה כי נראה שגם שם זו הדרך.
אפילו למצעד הגאווה הם נכנסו השנה, פתאום קהילה שמונה 10% מהאוכלוסיה מרשה לעצמה
להתחלק לארבעה מצעדים שונים תחת אג'נדות פוליטיות שונות.. אם זה לא זיהום סביבתי אז אני לא יודעת מה כן.
אני לא צועדת נגד הכיבוש, או בעד צה""ל, או בעד חלוקת ירושלים, או כל דבר אחר.
אני צועדת בשביל הזכות שלי לצעוד, להראות נוכחות, להיות ולחיות שווה בין כולם.
זו כל הפואנטה, שאת הקהילה מחבר משהו מעבר לדיעה פוליטית.
הפגנות פוליטיות יש בכל יום אחר.

ורק בקשה אחת יש לי כרגע: תפסיקו לקרוא לבני אדם חארות ""חיות"" או ""בהמות"", זה מאד מעליב לחיות.
חיות הן צורת חיים נשגבת יחסית לאדם הצמא ושיכור הכוח, השמנוני והעצל, האכזר והטיפש.

תודה,
הכלביה.. :)"