Tag Archive for אנרגיות טובות

הימים חולפים שנה עוברת…

עוד תקופה לחוצה והזויה קלות עוברת על כוחותינו, נראה כאילו היקום לא נח לרגע וממשיך לסובב את האנרגיות של כולם עד לרמת הסחרחורת. חודשים של מחאות עוברים על כולנו, התעוררות, שינויים ומה לא, כל אחד בתחומו וכל אחד בחייו. כל אחד ורמת המעורבות שלו.

בשנה האחרונה עברתי דירה פעמיים. פעם אחת אחרי אותה פרידה – היציאה מכפר סבא – תל אביב הנה אני באה.
הפעם השניה קרתה כחמישה חודשים לאחר הראשונה, כשהגעתי למסקנה שהבית שבחרתי לי בדחיפות קצת קטן לי מדי, ובמיוחד קטן לי ולבת זוגי החדשה.
אז עברנו לבית יותר גדול, יותר במרכז, ויותר שכ"ד.
בבית הזה הבנתי באמת מה זה לחנות בתל אביב. מילא להגיע מדי פעם לבילוי ולא למצוא חניה, דמיינו לכם כל יום
להסתובב חצי שעה ועדיין לפעמים לא למצוא חניה בכל איזור הבית.. אז גם זה נמאס.
הפעם השלישית במזל טוב תקרה עוד כשבועיים, חזרה לאיזור השרון, הפעם למושב לבית עם קצת שטח ואולי, רק אולי קצת שקט.

בין לבין, ודי בהתאמה עברתי עבודות. סיימתי את עבודתי במקום שמאד אהבתי עקב התדרדרות תנאים דרסטית.
לימים שמחתי לגלות שגם בעלי אותה חברה הבינו את טעותם, חבל שהם איבדו את כל מחלקת ה – SEO שלהם בדרך.
משם קיבלתי לידי פרויקט מאתגר מאד, בנישה שונה מאד של ה – SEO. קיבלתי חצי שנה להפוך הפסדים של אלפי דולרים של אותה חברה לרווחים כמה שיותר גדולים.
לאחר שלושה חודשי עבודה נראו כבר סימני שיפור, ואכן הצלחנו לסובב את מגמת ההפסדים חזרה לעליות, אך בסופו של דבר קרה מה שקורה הרבה פעמים – הגיע אביו של המשקיע בחברה והודיע שהוא סוגר עסקים.

כך, כרגע, יחד עם מעבר הדירה, שוב מצאתי את עצמי ללא עבודה.
אני מקווה שעם המעבר והשדרוג באיכות החיים (בתקווה), כך גם תשתדרג לי העבודה ואמצא משהו נחמד ומספק.
בינתיים החלטתי ללמוד CSS ו – PHP קצת יותר לעומק, והתחלתי לשרוץ באתרי לימודים כל היום.
את שתי השפות אני מבינה, ולערוך קוד קיים אין לי בעיה, אבל אני רוצה להיות מסוגלת לבנות הכל מהתחלה, מריק.
לדעתי זה רק עוד חלק ממה ש – SEO טוב באמת צריך לדעת.
לדעתי, ככל שזה קשור לאינטרנט, אין דברים ש – SEO לא צריך לדעת 🙂

אז אחלו לי בהצלחה חברים, או העבירו הלאה אם אתם מכירים מישהו שמחפש SEO טובה, כזו שאוהבת את העבודה שלה וקצת מכורה לה 😉

יש תאריכים וזה…

אוך, כמה לחוץ כמה נחוץ…

זהו, היום סגרתי טיסה + מלון לארבעה לילות באמסטרדם (עיר הקודש) לזוגתי ולי. Exhale.
הכסף ירד מהויזה, ולמה שהם יתנו לעשות בתשלומים, לא, תשלום אחד, בום, ככה זה שמזמינים מאתרים בחו"ל,
חצי כסף אבל בבת אחת.

אז נהיה באמסטרדם. המלון שסגרתי לנו נמצא ליד הוונדל פארק והרמברנדט פארק היפיופים, וליד כל מיני מוזיאונים שיפתי תשמח לראות. איך יכול להיות שכמעט שלושים ועוד אף פעם לא היתה באמסטרדם? אפילו שלא מעשנת, לא קשור.. כל כך הרבה מה לראות, באוירה כל כל רגועה ויחודית. כל כך הרבה תרבות ומוזיאונים.. מוזר קצת.
מילא, הנה הפעם הראשונה, מעניין איך יהיה לנו. בטח יהיה כבר קר, שם אוקטובר זה כמו שיא החורף אצלנו..
סוף סוף יהיה מה לעשות עם המעילים שלי, בשביל זה אני קונה אותם הרי, בשביל הגיחות הקטנות האלה למקומות עם החורף האמיתי.

אוף כמה שאני מתגעגעת לעיר הזו, עצירה קטנה של חצי יום בפראג לא תדכא אותי (רק קצת) מהשמחה של להגיע לשם. זה יהיה בערב, בטח אגרור את המסכנה לישיבה ישר כשנגיע.. נו מה. בטח היא תצפה לזה, נו מה 😉

* נ.ב – נמאס לי, אני מורידה את הכפתור של גוגל+. אין לו כלכך שימוש, ממילא הרשת הזו די מקרטעת, וגם הוא עושה לי בעיות עם הקוד של האתר. שלום שלום.

גם אני זוהרת בחושך

מי כאן מכיר את איגי?
מכיוון שאין כאן מי שיענה לי אני אצא מנקודת הנחה שרוב מי שאולי יראה את זה לא מכיר את איגי ולא שמע עליו בחייו.. אולי חלק קטן שמע את השם, אולי חלק קטן יותר גם זוכר משהו מעורפל בקשר אליו ולאיזה פיגוע שהיה.. אה, לא פיגוע, רצח, טבח – הברנוער, מישהו זוכר?
ארגון נוער גאה (איגי) הוקם בשנת 2002 ומאז צמח לארגון הלהט"ב הגדול בישראל, שכיום פועל ב – 22 ערים ברחבי הארץ. באיגי עובדים מתנדבים בתפקידי הדרכה, תוכן, כח אדם וניהול, בנוסף לפסיכולוגים ועובדים סוציאלים במעניקים ליווי מקצועי. תודות לאיגי יכולים היום צעירים שרוצים לצאת מהארון, או אפילו רק מתלבטים אם הם בכלל שייכים לקהילה, למצוא מישהו לדבר איתו, להתייעץ ולשאול שאלות בלי חשש. באיגי הצעירים יכולים ללכת לחוגים, להצטרף לתוכניות ופעילויות, ובצורה כללית להרגיש שייכים אולי סוף סוף למשהו.

הפיגוע בברנוער לפני שנתיים לא גרם לאיגי להסתתר מפחד. באיגי יודעים שלהוריד פרופיל זה ההפסד האמיתי. האחרי הפיגוע האנשים באיגי החליטו דווקא לעשות להיפך – להרים פרופיל, להציע יותר פעילויות, יותר מענה, ולהראות יותר נוכחות – בשביל אלו שאולי כן מפחדים.

ארגון איגי חוגג היום עשר שנים לקיומו, ואי אפשר להתעלם מהתרומה שלו לקהילה במהלך שנות קיומו. אי אפשר להתעלם מהצעירים הראשונים של איגי שהיום כבר מראים נוכחות והשפעה בקהילת הלהט"ב ועוזרים לדחוף אותה קדימה, אולי יום אחד, אל האור והשוויון. אי אפשר להתעלם מהנוכחות בתקשורת, על כל מגוון המדיומים שבה, אי אפשר להכחיש או לעצור את ההתקדמות שנעשתה – והרבה בזכות אותו ארגון שעוזר לצעירים המפוחדים והמתלבטים להרים את הראש ולהבין שהם בסדר גמור – להיות גאים.

אז לכבוד עשר השנים הוחלט באיגי לעשות גיוס תרומות מיוחד.. כל אחד שיתרום לאיגי יקבל גחלילית קטנה וזוהרת על שמו, עם משפט משלו (בעברית ובאנגלית) להעביר לעולם – אם ירצה כמובן. אני כבר תרמתי, כי איגי זה חשוב. מעבר להיותו ארגון גאה איגי הוא ארגון חינוכי, הוא ארגון שמעשיר את הבאים אליו במגוון אופנים, הוא ארגון שכמוהו לא קיים בעולם הסטרייטים, לא בחינם, ולא בצורה הזו, הטובה, המחבקת. כי לחיות זה יותר מסתם להיות חיים, ובאיגי גורמים לילדים להבין את זה, להבין שהם נהדרים וטובים ויפים בזכות עצמם, ושום העדפה מגדרית א תשנה את זה. הם גורמים להם לרצות ולדעת שהם יכולים לחלום ולהנות לחיות, באמת לחיות.

הנה כמה תמונות ומשפטים בשביל הכיף (וההשראה לתרום):

תרומה לאיגי

donate2igy

donateigy

 

igydonation

 

יאללה.. 'תרמו 😉

1,000 דרכים למות

לפעמים נראה כאילו האמריקאים המציאו את המושג "טפשות".
שני רדנקים שמנסים לגנוב דלק ובולעים חצי ממה שניסו לגנוב, עוד כמה חבר'ה רדנקים יורים דלעות מתותח והורגים מישהו, רדנק פה, רדנקית שם, לפעמים כמה חבר'ה מערבות הצפון, בודדים בלבד בעלי אזרחות לא אמריקאית..
אני אומרת – אולי יש כאן חוקיות.

כבר חודש שאני עוברת דירה. חודש.
יש חבר עם טנדר גדול, אמריקאי, של רדנקים. אמר, אני אעזור, נמצא זמן. סמכתי עליו. כל מה שגדול מספיק
להכנס ל- או לעלות על השברולט ספארק שלי הוכנס, או הועלה ונקשר.
כורסאות, מזרונים, כסאות, ספריות, ספרים, בגדים, ארגזים, מדפים. לא הרבה נכנס בשברולט ספארק.
חודש.
משתי דירות לאחת, בסוף החבר הצליח רק פעם אחת להגיע לאחת הדירות (ככה זה, אין זמן לנשום בין העבודה לסידורים לילדים – בגלל זה אנשים מפגינים בכל הארץ וגרים באוהלים כבר חודש), אז לדירה השניה היה צריך לקחת הובלה בכל זאת. לזה חיכינו חודש. בין לבין גם הצלחתי לעבוד די הרבה, לא ברור איך (ממילא קשה לחלק את הזמן בין ההעברות ליציאות לסקס).
זה היה יכול להיות פחות מתיש, אני כמעט בטוחה. לפחות בחצי.

העיקר – אנחנו פה. אנחנו..
הייתי בטוחה שיקח לי עוד שנים לעשות כזה דבר, נראה שטעיתי. אני מקווה שלטובה.
זה מרגיש לטובה, זה גם מרגיש מוזר, וזה קצת קשה להשתלט על הכל ביחד, ולהתעלם ממשקעים לא קשורים בנוסף, וללמוד מחדש עוד בן אדם, וללמוד מחדש אותך, כי סך הכל.. עדיין.

עוד אמריקאית צולה את עצמה במיטת שיזוף בתוספת איזה כימיקל, שפית מתמחה גונבת מתכונים מהשף ומתחבאה בתנור, אחת שהתחתנה עם טרוריסט מוסלמי והחליטה לירות בקלצ'ניקוב בחתונה, אדיוט שניסה להחליף לעצמו את הדם כדי להתחמק מבדיקת סמים , אל תגידו לי שזו רק מקריות..

לפעמים אני מצליחה לדמיין חיים ככה. שווים, שלווים, נעימים, מלאים בספרים ומוזיקה, ממלאים. לפעמים אני מבינה שאם משהו פה ידפוק את זה זו תהיה כנראה אני.

 

 

גם אני ניידת

אז כן, אחרי קריאה מהירה, ואז אחת מעמיקה יותר בתחילת יוני בבלוג Usability Talking הכיפי של מורד נדלקתי גם אני על האפשרות ליצור לעצמי אפליקציה חמודה ופשוטה דרך Uppsite.

הסיפור הוא פשוט: אם יש לכם בלוג/אתר שרץ על וורדפרס – אתם יכולים ליצור לו אפליקציה בקלות
שתגרום להרבה מפתחים למובייל לדפוק את הראש בקיר כמה וכמה פעמים.
הרעיון גם הוא פשוט, אתם נכנסים לאתר של Uppsite, ממלאים את המידע על האתר שלכם במקומות הנכונים, מתקינים תוסף שאתר הוורדפרס שלכם, מחכים כמה ימים והופה – יש אפליקציה רק שלכם, בעיצוב שלכם, לאתר שלכם, שמשאירה את הקוראים שלכם מעודכנים גם בנייד (אייפון ואנדרואיד), וכולנו יודעים שהיום אם אתה לא שם, אתה קצת פחות קיים.
אז קמתי ועשיתי!
אמנם לבלוג הזה אין כוונות שיווקיות (ויש היאמרו אפילו להיפך), ולא יותר מדי אנשים (אם בכלל) יודעים עליו
(אולי טוב שכך), אבל זה לא ימנע ממני לעשות לו אפליקציה.
גם אם זו רק אני שתוריד אותה, מותר לי להתלהב!
ואם אתם לא רוצים שאני ארגיש לבד בפינה בחושך אתם מוזמנים לחפש Here For Now, או כאן לעכשיו באפל סטור או באנדרואיד מרקט ולהשאר מעודכנים גם בדרכים 😛

Available on Appstore

עכשיו כולם יכולים לחזור לשחק בגוגל+ 😉