Tag Archive for אנרגיות טובות

זו רק אני וה-Branding שלי

כן, זה הגיע גם אלי. לפני מספר דקות רכשתי גם אני בגאווה את הדומיין עם השם שלי, לא כי יש לי בהכרח משהו לעשות איתו כרגע, אלא יותר כי זה השם שלי ואני רוצה שהוא יהיה שלי, ושאם אני ארצה מתישהו לעשות איתו משהו – אני אוכל.

בקרוב www.limorbarenholtz.com יהיה באויר ואני אצטרך להחליט מה לעשות איתו בינתיים כשאני לא עושה איתו כלום. אולי לשים לו מן עמוד פתיחה זמני שיגיד שלום למי שמגיע בטעות לאיזור, או שאולי בכלל כן אשקיע בבניית עמוד או אתר קטן עם קצת יותר מידע ופונקציונליות, כזה שמפנה אנשים לכל מיני מקומות אחרים. אולי בכלל אעשה לו רידירקט (Redirect) בינתיים למקום אחר, גם זו שיטה של הרבה אנשים.

כך או כך אני מרחיבה את דריסת הרגל שלי ברשת, במקרה הזה עם אלמנט שנחשב דווקא די בסיסי – פשוט אתר עם השם שלי בתור שם המתחם. העניין הזה נחשב לאלמנט חשוב בתעשיית בקידום העצמי בימינו – לא בהכרח קידום האתרים אבל בהחלט הקידום העצמי. יצירת ה"שם" או המוניטין התרחבה לרשת, וכל אדם המעוניין שיהיה לו שם צריך אתר, כמו שלט, שימלא את הצורך הזה. יש אמנם הרבה פלטפורמות שמספקות אתרים קטנים בחינם, או ממש עמודי פרופילים על אנשים ועסקים, אבל אף אחד מהדברים האלה לא משתווה לאתר עם שם המתחם שלך – בהנחה והאתר פעיל ומעודכן כמובן. רק צריך להסתכל על ענקים כמו CNN – אם כתובת האינטרנט שלהם היתה משהו אחר מ-cnn.com זה היה לא פחות מפדיחה מבחינת המוצר (Brand).

אם כך, בינתיים יופי. כשאחליט מה אני רוצה לעשות עם הדומיין הנ"ל יהיה הרבה יותר טוב, זה בטוח. בינתיים אני מנסה להחליט איזו שפה בכלל תהיה שם, או יותר נכון – האם בא לי שכדי להגיע לבלוג שלי, כמה שלא יהיה מיותר, אנשים יצטרכו לכתוב את כל השם ושם המשפחה שלי בשורת הכתובת? יש לי חולשה לשמות מתחם קצרים, ולכן יש סיכוי טוב שאשיג לי עוד דומיין-שהוא ואשתעשע גם בו.

או בקיצור – תארזו, בקרוב עוברים דירה. שוב. 😉

עוברים דירה

אז בואו נדבר רגע ברצינות

טוב, אז קנינו בית. מה עכשיו?

קשה לומר "קנינו בית", זה יותר "ההורים קנו לנו בית", ומה עכשיו?

כן, בשעה טובה, אחרי חיפושים ובדיקות שנמשכו יותר משנה ותהליך קניה שנמשך כמה חודשים טובים, לפני יומיים ביום רביעי ה-30 לחודש ינואר שבשנת 2013 עברנו אנוכי וזוגתי שתחיה לבית קרקע קטון ומקסים פלוס גינה בפרברי תל אביב.

לכבוד קנית הבית קנינו לנו מגוון חפצים שהיו חסרים לנו, וגם כאלה שלא אבל מה, לא נקנה חדש לכבוד הבית החדש שלנו? וכך יצאנו עם שלל של תנור + כיריים, סלון חדש ושולחן שיתאים לו, וילונות חדשים, גדר חדשה לבית וכמובן איך אפשר בלי צביעה? תכל'ס הלכנו בקטן.

את כל הנוגעים בדבר תיאמנו בזהירות ובמדויק כדי שבתאריך המעבר ביתנו החדש והטרי יהיה מצוחצח ומוכן למשפחתנו הקטנה בעלת שלושת הכלבים והחתולה. דיברנו עם תמי4, דיברנו עם הוט להעביר את האינטרנט, עם חנות הרהיטים את הגעת הסלון, ועם חנות החשמל את הגעת התנור והמדיח ובהתאמה אליהם טכנאים. כל השעות והימים סונכרנו, הצבעי הגיע לאחר סיום הגדר, וכמה שעות לאחר שהוא סיים לעבוד הגיעה כבר המנקה לעשות ניקיון יסודי וראשוני לבית כהכנה לבואנו ולבוא השלל למחרת.

ראשון היה האיש עם הגדר. בחור חמד מלא כריזמה, שעבד במלוא הרצינות, ולמרות כמה טענות שהיו לנו וציפיות שלא תאמו היינו מרוצות ממנו בסופו של דבר. אחריו הגיע הצבעי שמצפי של יום עבודה מלא אחד נמשך לו אל שלושה ימי עבודה בפועל. זה גרם לכך שלבית לא היה הרבה זמן להתאוורר ולצבע להתייבש לפני שהמנקה הגיעה. היא מצידה בילתה את רוב זמנה בלנקות שאריות צבע מהרצפה ופחות הספיקה לנקות את הארונות והמגירות ודברים שבאמת דרשו נקיון יסודי.

ואז הגיע יום המעבר, ואיתו – גשם.

מה אגיד לכם, אין כמו להכניס חבורה של סבלים ובוץ נעליהם אל תוך בית חדש עם צבע טרי, שנוקה רק עכשיו. הם עבדו כמו אריות, אין ספק. פירקו ובנו, העמיסו ופרקו, והכל ברוח טובה ובמהירות שיא.
באותו הרגע בערך גילינו שנראה שיש בעיית קליטה די רצינית בכל האיזור ושהטלפונים שלנו מסרבים לקבל שיחות ברוב שטח הבית, ובמקרה שהם כן מקבלים אותן הן מתנתקות תוך שניה בגלל חוסר קליטה.

כך, עם הרבה מזל (ומשמרות מחוץ לבית באיזורי קליטה) הגיע הטכנאי של הוט, שגם עליו בצורה מפתיעה (הוט סך הכל) יש לי רק דברים טובים לומר. אחריו הגיע התנור ואנחנו ראינו כבר את זמן המנוחה מתקרב. אפילו טכנאי התמי4 הגיע בזמן התקין את ענייניו והלך. איכשהו הכל הצליח לקרות ולמרות חוסר הקליטה כולם מצאו את דרכם לבית. כולם חוץ מהסלון שהיה אמור להגיע עם השולחן שלו.

ועדיין – גשם. גם את הכלבים אי אפשר לשים בחוץ, החתולה סגורה בחדר בהסתגלות לבית. כיף.

יום חמישי התחיל בנימה טובה. בתשע בבוקר התקשר המוביל של המדיח והודיע שתוך שעה יהיה אצלנו. קמנו בשמחה, אני התארגנתי לצאת לעבודה וחיכינו למדיח. חיכינו וחיכינו ולאחר שלוש שעות (והודעה שלי לעבודה שהיום אעבוד מהבית) התקשרנו למר מוביל לברר מדוע עדיין לא הגיע, שאלה אליה הגיב בתדהמה "מה, לא התקשרו אליכם מהחנות??". הסתבר, לטענתו, שבטעות המדיח שלנו בכלל לא הועמס אל המשאית. התקשרנו מיד אל החנות, בה הודיעו לנו שייערך תחקיר בנושא וכרגע מתלבטים אם לא הועמס המדיח או שהועמס הדגם הלא נכון – כך או כך מדיח כבר לא נקבל היום, עשו לנו טובה ואמרו שיביאו במיוחד בשישי. והטכנאי שהוזמן לעוד כמה שעות כדי לחבר אותו ובטח לא יגיע בשישי? זבש"נו.

טלפון נוסף לחנות של הסלון העלה את המידע המשמח שהסלון כלל אינו מוכן עדיין ("אבל הוא ממש בשלבי סיום") למרות שהוזמן כבר לפני חודשיים לתאריך של אתמול. לשאלה האם זה נראה להם הגיוני נעניתי ב – זה סך הכל כמה ימים, זה נראה לנו מקובל. מתי יגיע הסלון? או! או ביום ראשון, או בשני, אולי. לזה קוראים שירות רבותי.

אז אנחנו מתות על הבית, ונעים פה מאד וחמים, אבל קשה לפרוק ככה את כל הדברים ובכלל קשה לתפקד בלי סלון ועם מדיח שעומד באמצע המטבח. בקרוב – חנוכת בית 😛

בית חדש

 

קטנוניות של שנה חדשה

ועכשיו ששרדנו את סוף העולם, שהיה גם יום ההולדת שלי, אפשר להמשיך לעשות תוכניות לעתיד, לפחות עד התיאוריה הבאה שתצפה את חורבן העולם כפי שאנו מכירים אותו כיום – כיף.

לפי בני המאיה, הלא הם אלו שפירשנו לא נכון את כתביהם ועל סמך זה החלטנו שהנה מגיע סוף העולם, נגמר בימים אלו מחזור בן כ-5,125 שנה ופשוט מתחיל מחזור החדש. המחזור החדש מצופה להיות מאופיין בחיבור טוב יותר לטבע ולאחרים. למעשה בין כל כתבי בני המאיה שנמצאו עד כה טרם נמצא שום אזכור למונח הדומה אפילו ל"סוף העולם" או אחרית הימים.

אישית, בימים שעוד חשבנו שהנה מגיע סוף העולם, תכננתי לעשות מסיבת יום הולדת גדולה ומפוצצת ולסגור את העולם הזה כמו שצריך. אחר כך כשהתגלתה הטעות הוחלט להחליף את החגיגות בצימר ושלג, החלטה שהתגלתה כנהדרת. את יום ההולדת שלי ביליתי בג'קוזי בצפון צפון צפון הארץ מוקפת בהרים, ערפל ושלג. מבחינתי סוף העולם יכל להגיע גם אז, אין ספק.

מה עוד אדם צריך חוץ ממקום חם ונעים להיות בו עם האהבה שלו כשקר ושלג בחוץ, עם קצת אוכל טוב, שתיה טובה, משהו טוב לעשן והרבה הרבה אהבה?

 

או, אני שמחה ששאלתם! והתשובה – לכתוב קצת על גוגל!
לא לא, באמת שלא, זה סתם היה מעבר נושא לא הכי אלגנטי בעולם 😉

אז מה חדש בעולם גוגל?
ובכן, החגים והשנה החדשה באים עלינו, עכשיו שלא הוכחדנו מעל האדמה, וגוגל כמובן יוצאים עם דודל חמוד ומושקע כמו שאנחנו מכירים:

גוגל דודל לקריסמס

הדודל של גוגל לכבוד החגים והשנה החדשה

 

וכמו כבכל דבר שמדבר על דברים של דתיים – גם גוגל לא חסינים!
מסתבר שגוגל יקירינו ברוב חוצפתם הגדירו שהכיתוב בבלונית הקטנה שמופיעה כאשר עוברים מעל הציור עם העכבר (Hover) יהיה "חגים שמחים מגוגל!" וחשבו שזה יעבור בשלום.
ובכן, לא. כאשר ראו כל מיני ארגונים נוצריים שגוגל מעלים דבר שכזה שלא מאזכר בצורה ספציפית את חג החגים – הלא הוא קריסמס – הורמה קול צעקה – הכיצד? הייתכן? איך מעזה גוגל "להרוס את רוח החג"? (כן, במילים אלו ממש).

Happy holidays doodle

הדודל של גוגל עם הכיתוב המופיע – חגים שמחים מגוגל!

גוגל, שכל שנה מפרסמים ברכות כאלה, לא הראו התרגשות ורק אמרו שהם מצטערים מאד שאנשים מרגישים כך, ושמטרתם היא לשמח עם הציורים הנחמדים ולא להכעיס או לפגוע. כמובן שלא השתנתה הכתובית או הציור או כל דבר אחר.

נשאלת השאלה מדוע לא כתבו בגוגל פשוט Merry Christmas בכל הדודלים של היום, והלכו על "חגים שמחים". חנוכה הרי כבר היה, הקוואנזה מתחילה יום אחרי וכלל אינה מאוזכרת בדודל עצמו. אולי משום שבארצות אחרות כמו רוסיה למשל חוגגים את חג המולד בתאריכים אחרים?
כך או כך נראה שגוגל יקבלו ביקורת מצד זה או אחר של אותה דת.

DK Google doodle

גוגל דודל בדנמרק, שם הכיתוב כן מתרגם ל"חג מולד שמח!" ולא ל"חגים שמחים"

הרי כולנו יודעים מה יהיה עכשיו

זו הרי לא הפעם הראשונה שאנחנו פה.
עוברת תקופה, היעלמות, חזרה קלילה – לפעמים חזרה לשם היעלמות לשם חזרה בשנית, ואז נופלת ההחלטה: צריך לעבור דירה. יותר מדי אנשים כבר מכירים, יותר מדי מכירים כבר מכירים אם להיות מדויקים.

הפעם אני חווה דילמה קצת שונה, פשוט כי אני לא בטוחה שאני רוצה לוותר על שם  המתחם הנוכחי. הוא מוכר, הוא נחמד, הוא קצר, והוא גם בשימוש אצלי במיילים בנוסף לאתר. האם לא הספיקה כבר ההתעללות שלי בכל מכרי שנדרשים כל תקופה מסויימת לעדכן את כתובת המייל שלי ששמורה אצלם?
ומצד שני, להתחיל מחדש באותו המקום? משהו נראה לא לגמרי הגיוני בזה.
דף חדש הוא דף חדש, לא דף שמחקו את מה שהיה כתוב עליו והנה כותבים עליו שוב, לא?

אז מה אעשה? אולי פשוט אחזור לכתוב פה? אולי פשוט אמשיך לכתוב על מה ואיך שבא לי ואתעלם ממי שמכיר אותי ואולי קורא כל מיני וידויים? אולי באמת.

 

מה שבטוח שלא משנה מה אחליט, ואיך שלא יהיה – לכל הפחות יהיה פה שינוי עיצוב. את זה אני יכולה לומר כרגע בבטחון מלא!
עכשיו אני רק צריכה למצוא עיצוב שיראה לי טוב.. את אלו מאד קשה לי למצוא, במיוחד מתורגם לעברית (ואני מנסה להמנע מפרויקט תרגום נוסף)

 

צריך לחשוב. רעיונות?

מה עושים כשהמוח לא רוצה לעבוד?

לכולנו יש את הימים האלה.
קמנו בבוקר, עולם כמנהגו נוהג, הכל נראה תקין ועם זאת משהו באויר מרגיש קצת אחרת.
לאורך כל היום אותה תחושה רודפת אותנו, ולמרות שהיא לא מפריעה ממש במהלך היום היא משרה אי נוחות בלתי מוסברת, כזו אי נוחות שאי אפשר אפילו לדעת אם היא באה בטוב או ברע, ובעיקר מה שהיא עושה זה למנוע מהמוח שלכם להצליח להתרכז באמת לעומק במה שהוא צריך להתרכז בו.

כן כן, הימים האלה שבהם המוח לא מתחבר לשאר הגוף.
אתם שם, אתם עושים, הידיים זזות, הפה מדבר, דברים קורים מסביב… אבל אתם לא באמת באמת שם.
אתם לא חסרי איפוס לגמרי, אבל גם לא לגמרי שם, שזה מה שגורם לתחושות המוזרות.. חצי הילוך, חצי קלאץ'
– איך שלא תקראו לזה, היום התפוקה שלכם כנראה תהיה נמוכה יותר אם העבודה שלכם קשורה ליצירה ומחשבה.

אז כזה.

למזלי אצלי למידה היא חלק בלתי נפרד מהמקצוע וקריאת בלוגים ומאמרים, קריאת עדכונים ברשת ושלל אתרי חדשות אינטרנט נחשבים אצלי לעבודה שוטפת. גם אם לא כתבתי בעצמי מאמר היום, גם אם לא השגתי עוד כמה קישורים, לפחות יש לי דרך לעשות משהו יעיל למרות שהמוח מסרב לשתף פעולה.
לכן בימים שכאלה אני מוצאת שהדרך הכי טובה להתמודדות עם הבעיה היא פשוט להרגע ולעשות דברים אחרים,
לפחות עד שהמוח מתפנה למה שהוא באמת אמור לחשוב עליו. הרי אחד מהיתרונות של עבודה בקידום אתרים הוא
שזו עבודה שאפשר לעשות אותה בכל שעה ביום, ועיכוב של כמה שעות הוא משהו שאפשר בקלות לפצות עליו אחר
כך, בניגוד להרבה תחומי תעסוקה אחרים.

לכן ביום שכזה אני אקרא מאמרים ובלוגים שמזמן לא קראתי, אתעדכן בכל חדשה ומבזק ממה שמעניין אותי, ואתן
למוח שלי לנדוד ולתהות על משמעות הדברים, הרי זו גם למידה.

אז אני פותחת לי רדיו, נכנסת לעיתון שלי לראות מה חדש, מתעדכנת בטוויטר ומשתדלת מאד לא לתת למוח הסורר
שלי להסחף פנימה, כותבת איזה פוסט סתמי (אהמ) בבלוג, ובין לבין מנסה לעשות את כל מה שצריך. היום קשה
לדבר על להגדיל ראש, הרי מכאן התחלנו.
קוראת עוד פוסט ועוד חדשה, משתקעת בדיון על קישורים חיצוניים ועוברת ממנו לדיון על מתי יהיה העדכון הבא
של גוגל. ברוב המקרים מתישהו במהלך היום תכה אותי המוזה הנעלמה בידה הענוגה ותגיד "הגעתי!" ואז אוכל לשבת
ולעבוד קצת על תכנים איכותיים לאתרים של הלקוחות, על לענות לשאלות של אנשים בכל מיני פורומים, על להשקיע מעצמי כדי להעשיר אחרים – הדברים שמהם בנויים קישורים.

 

והנה, לאט לאט אבל די בטוח – עבר לו היום.. שלום שלום 🙂